• I am a photographer.

    Photography is an inseparable part of my life. I observe and take photos of different arenas in the world around me through the camera lens.

    My affair with photography has started early in my childhood. I remember myself defrosting a Belgian-waffle in the toaster-oven, while stirring a rich reddish berry sauce in a skillet, placing the waffle on a decorated plate, pouring carefully the hot sauce, adding a scoop of vanilla ice­-cream, and finally – garnishing with fresh mint leaves, which I have just picked from our garden.

    Most people would ‘dive’, I presume, right into this dessert and start enjoying it. Not me. I instead brought from the other room my compact automatic film camera, and started to take pictures from different angles, for quite some time. After this ‘session’, the waffle became cold and the ice­-cream has melted, but I did not really mind. I have enjoyed the dessert in another way – through photography itself. Those pictures, which I have kept, make me smile each time I look at them.

    Over the years, I became more and more acquainted with the world of photography, becoming familiar with different techniques and equipment, which help me capture my point of view and personal impression, and take it across, through a picture, to any potential viewer. I chose photography as profession, filling my day with joy from the moment I wake up – I love what I do and I do what I love.

    Nowadays, I find myself involved in different aspects and facets of photography, but still – food photography remains my big passion. This is something I can do 25 hours a day. It arrives literally ‘from my stomach’, making my eyes shine again and again! There is this something with the textures, the forms, the colors, and the scents of food that hypnotizes me and draws me into this occupation over and over again.

  • אני צלם.

    הצילום מהווה חלק בלתי נפרד מחיי. אני מצלם מגוון רחב של נושאים, ומתבונן בדברים דרך עדשת המצלמה.

    החיבור שלי לצילום התחיל כבר בילדות. אני זוכר את עצמי מחמם בטוסטר-­אובן וופל בלגי קפוא, מכין תוך כדי רוטב פירות יער עשיר ואדמדם על מחבת קטנה, מניח את הוופל המוכן על צלחת יפה, מוזג עליו בעדינות ובהקפדה את הרוטב החם, מוסיף כדור גלידת וניל, ולסיום – רץ מהר אל הגינה, קוטף כמה עלי נענע טריים, ומניח אותם כקישוט על פסגת המנה.

    אני מניח שרוב האנשים היו ‘מתנפלים’ מיד על הצלחת ומתחילים לאכול ממנה, אך לא אני. במקום זאת, הבאתי מהחדר השני את מצלמת הפילם הפשוטה שהיתה לי (אוטומטית לחלוטין) והתחלתי לצלם את הצלחת מזוויות שונות במשך כמה דקות. לא היה לי אכפת שבסיום הצילום הוופל כבר היה קר והגלידה כבר נמסה. את ההנאה שלי כבר השגתי בצורה אחרת – מעצם הצילום עצמו. תמונות אלו שמורות עמי, והן מעלות בי חיוך בכל פעם מחדש.

    עם השנים, התוודעתי יותר ויותר אל עולם הצילום ולמדתי להשתמש בטכניקות שונות ובאמצעים שונים, שעוזרים לי לקבל בסופו של דבר תמונה שמבטאת ומעבירה את נקודת המבט האישית שלי בצורה הטובה ביותר, לכל מי שמתבונן בה. בחרתי לעסוק בצילום, כמקצוע, וזו הסיבה שלמענה אני מתעורר כל בוקר: אני אוהב את מה שאני עושה ועושה את מה שאני אוהב.

    כיום אני מצלם נושאים רבים ומגוונים, אך יחד עם זאת אני יכול להעיד על עצמי כי צילום מזון היה ונשאר האהבה הגדולה ביותר שלי, וזה דבר שאני מסוגל לעשותו 25 שעות ביממה. אני מחובר אליו מהבטן (תרתי משמע…), והעיסוק בו גורם לי לברק וניצוץ בעיניים בכל פעם מחדש! יש משהו בהתמקדות באוכל, בריחות, בטקסטורות, בצורות ובצבעים, שמהפנט אותי וגורם לי לחזור אליו שוב ושוב…